חרדות
המדריך המועיל ביותר בנושא טיפול בסוגי חרדות אצל ילדים או מבוגרים בשפה העברית.
מהי חרדה וכיצד היא מתבטאת?
חרדה היא לא תופעה נקודתית וחד פעמית, אלא הפרעה מתמשכת המשתלטת על חיי האדם שסובל ממנה, עקב כך היא מוגדרת כהפרעה נפשית. הבסיס הרגשי של חרדה לרוב נובע מפחד, אף על פי שהיא מכילה תחושות נוספות.
אמנם פחד וחרדה מעוררים שניהם תחושות דומות, אך בזמן שפחד יכול להיות רציונלי והוא לרוב נקודתי ומאוד ספציפי, חרדה הרבה יותר עמוקה ומורכבת מבחינת הטריגרים שמעוררים אותה. בנוסף, משך ההשפעה שלה הוא נרחב וגורם לאורח חיים של הימנעות כדי לא לעורר את ההתקף פעם נוספת.
כמו כן, המרכיב המחשבתי של חרדה מהווה חלק עיקרי בתופעה. לעומת פחד שבו הטריגר על פי רוב הוא חיצוני, כשמדובר בחרדה, מעורבות מחשבות טורדניות אובססיביות המשפיעות על התחושות הגופניות.
תסמינים נפוצים של חרדה
את התסמינים המאפיינים הפרעת חרדה ניתן לחלק לארבע קבוצות: תסמינים מחשבתיים, תסמינים רגשיים, תסמינים פיזיולוגיים ותסמינים התנהגותיים.
הקבוצות אינן נפרדות זו מזו, להיפך, המחשבה מעוררת את הרגש ואת ההיבטים הגופניים שבתורם משפיעים גם על ההתנהגות. כמעט כל התסמינים משולבים זה בזה, אך לא חובה שכולם יופיעו יחד או באותה עצימות.
תסמינים מחשבתיים:
• מחשבות שליליות במעגליות חוזרנית
• דאגות רבות שאינן פרופורציונליות
• התעסקות בעתיד ובמה שהולך לקרות
• תפיסה מעוותת של דבר מסוים כאיום
תסמינים רגשיים:
• תחושת חוסר אונים מתגברת
• חוסר שליטה או חוסר יכולת
• לחץ, מתח, נטייה לדרמטיזציה
• תחושת מצוקה גוברת
• בושה ורצון להסתיר את החרדה
• תחושות של בדידות
תסמינים פיזיולוגיים:
• כאבים בחזה, קושי לנשום או נשימה מהירה וקצרה
• צמרמורת ודפיקות לב מהירות
• גלי חום, הסמקה והזעה
• כאבי ראש
• כאבי בטן, שלשול או עצירות
• כאבי שרירים בשל דריכות גבוהה
• בעיות שינה
תסמינים התנהגותיים:
• הימנעות מסיטואציות שיעוררו את החרדה
• ניסיון להסתיר את מאפייני החרדה
• התחמקות ובריחה מחברת אנשים בזמן חרדה
• התמכרות לגורם או להתנהגות שמרגיעים את החרדה
צריך להדגיש כי לא כל התסמינים מופיעים אצל סובלים מחרדה. ההתבטאות של חרדה היא ספציפית אצל כל אחד, גם בהתאם לסוג החרדה שהוא סובל ממנה וגם בהתאם לאופיו.
איך מאבחנים הפרעת חרדה?
למרות רשימת התסמינים המפורטת, כדי לאבחן הפרעות חרדה באופן מקצועי יש לפנות לגורם בעל סמכות כמו פסיכולוג קליני או פסיכיאטר שתפקידו לתחקר באופן מקיף את האדם ולאבחן את סוג החרדה הספציפי.
כדי לעשות זאת, הגורם המקצועי יתחקר את אורח חייו של המטופל, תוך דגש על המקרים שבהם הוא חש חרדה על מנת לנסות ולאתר את הנסיבות הרלוונטיות הגורמות לה.
כמו כן, חומרת ההפרעה תוגדר לאחר תשאול לגבי כמות הפעמים שהחרדה מופיעה, העוצמה שלה, סוג התסמינים ועד כמה הם מגבילים את אורח חייו של המטופל, וכן התנהגויות אחרות הקשורות לחרדה, כמו טקסים חוזרניים שהופכים לחלק ממנה.
בנוסף, המטופל יישאל על רקע רפואי או משפחתי כדי להבין האם החרדה נובעת ממקור אישי או סביבתי (למשל מהשפעות המשפחה). לעיתים יש מרכיב גנטי בחרדה, אם כי פעמים רבות מדובר על תפיסה של חוויה אישית כתוצאה מלחץ, טראומה מסוימת ועוד.
תפקידו של הגורם המקצועי הוא לתכלל את כל מה שקשור לחרדה, כדי להבין כיצד היא פוגעת במטופל ומה ניתן לעשות כדי להחזיר את חייו למסלול נורמטיבי.
סוגי חרדה והשפעותיה על חיינו
ישנן חרדות מגוונות, בין היתר משום שכל אחד יכול לפתח חרדה סביב מחשבות אובססיביות הקשורות לדבר שמטריד אותו מאוד. ניתן בכל זאת למנות מספר סוגי חרדות:
• הפרעת חרדה כללית (GAD) – דאגות כלליות מגורמים שונים, למשל מצב אישי או רפואי, קשר עם סביבה, זוגיות, קריירה ועוד.
• חרדות פוסט-טראומה – כל סיטואציה מלחיצה שעוררה את הגוף להגיב בצורה קיצונית, עלולה להיתפס כסכנה אפשרית וכך לעורר לחץ וחרדה בכל פעם שתתרחש.
•חרדות חברתיות – כל אפשרות להיפגש עם אנשים, לדבר עם אנשים זרים, לאכול בחוץ וכדומה. גם חרדת קהל היא חרדה חברתית.
• הפרעת פאניקה – חרדה מתמשכת מפני התקפי חרדה עתידיים וההשלכות שלהם.
• פוביות – חרדות ספציפיות מפני גורמים (חיצוניים לרוב) שמהווים טריגר להופעת פחד משתק ולא רציונלי.
בחלק מקבוצות החרדות הללו קיים גם היבט של OCD, הפרעות טורדניות כפייתיות. זה מתרחש כשהאדם מעוניין לנסות להרגיע את החרדה באמצעות ביצוע של פעולה מסוימת שהופכת בעצמה לאובססיבית. כך החרדה נקשרת לביצוע טקסים חוזרניים שרק מחזקים את המעגל השלילי.
סוגי חרדות אצל ילדים
פחד הוא שלב התפתחותי טבעי אצל כל ילד, אך חרדה אצל ילד מתבטאת בפחד קיצוני המשבש את ההתפתחות התקינה, מגביל את התפקוד היומיומי ומביא את הילד להימנע מפעילויות שגרתיות כמו הליכה לבית הספר, מפגש עם חברים וכדומה.
אילו חרדות נפוצות אצל ילדים?
• חרדת נטישה
• פחד מליצנים ובלונים
• פחד מחושך וממפלצות
• פחד מרעש חזק ומבהיל
בגילאי בית הספר עם הכניסה למסגרת חברתית, מתחילות להתפתח יותר חרדות חברתיות דוגמת פחד מדיבור בפני הכיתה, ביצוע התנהגויות מסוימות בציבור (למשל ללכת לשירותים בבית הספר) ואפילו מה שנקרא "אילמות סלקטיבית", כלומר קושי לדבר דווקא כשיש ציפייה מהילד לעשות זאת.
דרכי טיפול נפוצות בחרדות
לחרדה התבטאויות שונות, אך את אופני הטיפול העיקריים ניתן לחלק לשלושה:
• טיפול תרופתי – מכיוון שהחרדה מתבטאת בלחץ ובמתח, מרבית תרופות ההרגעה מתאימות לדרך הטיפול הזו.
כמובן שלא מדובר רק על תרופות מסונתזות. קיימות שלל כמוסות טבעיות, צמחי מרפא, שמנים אתריים ותוספים אחרים שנטען כי מרגיעים את הגוף ומשככים תחושות חרדה ומצוקה.
• טיפול התנהגותי אישי – מכיוון שהחרדה נעוצה במחשבות טורדניות ואובססיביות, נקיטה באורח חיים בריא או בתרגולות שונות המשרות רוגע ותחושות חיוביות, יכולה לסייע להתמודדות.
אורח חיים שכזה יכלול תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית ממריצה, שינה מיטיבה, הימנעות מחומרים ממכרים ובחירה בקריירה ובקשרים חברתיים שאינם מעוררי סטרס.
• טיפול מקצועי – גם עם כל התרופות והניסיונות לסגל אורח חיים בריא, החרדה יכולה להשתלט על כל אדם בלי שתהיה לו היכולת להתמודד איתה לבדו.
גורם מקצועי כמו פסיכולוג, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט או כל מטפל אחר המוסמך בנושא, יוכל לסייע ולבנות תוכנית טיפול מקיפה, כולל מעקב, ליווי ופיקוח עד להשגת התוצאה הרצויה.